"תהליך אסטרטגי ליישוב קונפליקטים בעסקים ובמשפחות – מודל מ.ג.ש.ר."

מבוא: הצלחה בניהול קונפליקטים בעסקים או במשפחות דורשת ראייה רחבה, מקצועיות, ושיתוף פעולה מלא של כל הצדדים. מודל מ.ג.ש.ר. (מודל גישור שיתוף ראוי) נבנה מתוך הבנה מעמיקה של הצרכים והדרישות במצבים מורכבים, והוא משלב גישות מעולמות הגישור, הייעוץ הארגוני והניהול. במאמר זה נציג תהליך אסטרטגי הכולל בתוכו את ארבעת העקרונות של המודל ונתאר את השלבים הנדרשים ליצירת פתרונות אפקטיביים במצבים של קונפליקט עסקי או משפחתי.

שלב 1: איתור והגדרת הקונפליקט

פגישת היכרות ותיאום ציפיות:

מטרה: להכיר את הצדדים, להבין את הבעיה כפי שכל צד רואה אותה, ולהגדיר את המטרות המרכזיות של תהליך הגישור.

שימוש במודל: הדגשת עקרון מקצועיות וידע ניהולי – בחינת הקשר העסקי או המשפחתי, ניתוח קווי התקשורת, והבנת הצרכים והאינטרסים המשותפים.

תוצר: מסמך ראשוני המגדיר את הקונפליקט ואת ההשפעות על כל צד.

ניתוח מעמיק של הסיבות והצרכים:

ניתוח הגורמים המובילים לקונפליקט, תוך שימוש בטכניקות כמו מיפוי אינטרסים (Mapping of Interests) או שאלות אסטרטגיות שמובילות לגילוי הצרכים העמוקים.

שימוש במודל: דגש על ראייה רחבה – בחינת ההשפעות לטווח ארוך על הארגון או על המשפחה וזיהוי ההשלכות האפשריות של חוסר פתרון.

הגדרת מטרות משותפות:

מטרת העל היא לזהות את הפתרונות שיאפשרו לכולם להרגיש מסופקים, תוך שמירה על אינטרסים מרכזיים של הצדדים.

שימוש במודל: עקרון גישה מותאמת אישית – בניית תהליך המותאם לאופי הקשר והמבנה הייחודי של המקרה.

שלב 2: בניית תוכנית פעולה והובלת תהליך גישור

בחירת גישת הגישור המתאימה:

ניתן לבחור בין גישת גישור פורמלית (מסודרת עם פגישות רשמיות), או תהליך בלתי פורמלי המדמה סדנאות לשיתוף פעולה.

שימוש במודל: עקרון שותפות בפתרון – יצירת תחושת שוויון והוגנות לכל הצדדים בתהליך, כדי לעודד שיתוף פעולה.

יצירת הסכמות ראשוניות:

הובלת פגישות שמטרתן להוציא לפועל הבנות ראשוניות בין הצדדים, עם דגש על מה חשוב לכל צד לשמר ומה חשוב לו לשנות.

שימוש במודל: עקרון שיתוף פעולה בפתרון – הנחיית השיח בצורה שתמנע מהצדדים להיתקע בעמדות נוקשות.

בניית הסכמות סופיות ופתרון הקונפליקט:

יצירת הסכם כתוב שמגדיר את הפתרונות והצעדים שעל כל צד לקחת כדי לשמר את ההסכמות.

שימוש במודל: מקצועיות וידע ניהולי – תכנון שלבי יישום הפתרון באופן מסודר וברור, תוך מתן דגש על מטרות ארוכות טווח.

שלב 3: הטמעה ומעקב אחר יישום

בניית תוכנית פעולה מפורטת:

יצירת תוכנית פעולה הכוללת תאריכים, משימות ומדדים להצלחה.

שימוש במודל: עקרון ראייה רחבה – התייחסות להיבטים מערכתיים והשפעות פנימיות וחיצוניות על הארגון או המשפחה.

מפגשי מעקב והערכת תוצאות:

קיום מפגשי מעקב כדי לבדוק אם הפתרונות עובדים בפועל, ואם יש צורך בהתאמות.

שימוש במודל: גישה מותאמת אישית – גמישות והתאמה מחודשת במידת הצורך, תוך שמירה על קשר עם כל הצדדים.

יצירת תשתית ליישוב קונפליקטים עתידיים:

בניית מנגנון פנימי או מדיניות ברורה לניהול קונפליקטים עתידיים.

שימוש במודל: שותפות בפתרון – הכשרת הצדדים לעתיד, מתוך כוונה להוביל אותם לשיתוף פעולה אפקטיבי גם בקונפליקטים הבאים.

סיכום:

מודל מ.ג.ש.ר מציע תהליך מובנה ופרקטי להתמודדות עם קונפליקטים, תוך שילוב בין ידע ניהולי עמוק, גישה מותאמת אישית, ראייה ארוכת טווח ושיתוף פעולה הדדי. בעזרת תהליך אסטרטגי זה, ניתן לא רק לפתור קונפליקטים קיימים אלא גם לבנות בסיס לתקשורת פתוחה ויצירתית בעסק או במשפחה, שתוביל לשגשוג וצמיחה לאורך זמן.

איך להטמיע את המודל בפועל?

שילוב המודל בתהליכי קבלת החלטות: שימוש במודל בישיבות הנהלה או פגישות משפחתיות.

שילובו במבנה התקשורת הפנימית: יצירת פורמט לשיח פתוח המבוסס על עקרונות מ.ג.ש.ר.

אימוץ המודל ככלי להתפתחות אישית ומקצועית: הכשרת מנהלים ואנשי צוות להוביל תהליכי גישור ושיתוף בעצמם.